לא בגלל גיבנת על הגב שלי או בגלל הבטן שלי (…גבינת אכילה? לִי? לא…)

אבל בגלל שהעולם הופך משחור אפור ולמרות שיש ג'ינס מצופה ומבריק בכל מקום, יש גם מכנסיים קצוצים ב טוויד, ב עדין
פסים, מתנדנד עם תנועה או לא , לְהַצְלִיף, לְהַצְלִיף, עם נעליים בדרבי, עם מגפיים נמוכים….דוק מרטין בסגנון, כנף אדומה מגפיים אמריקאים או משהו דק ושחור.

הרחובות מוצפים עם מעילים…קַרַמֵל, עם קרמל…עם גמלים…מעל אלה יפים מכנסיים, מעל ג'ינס מבריק או עור שחור.

Camelly ואת העולם carmelly!

וזה turtlenecks. תמיד turtlenecks אלה ימים. שחזרתי לסגנון? מי ידע? מי ידע?

גם אני התמכרתי. יש לי נעליים דרבי השחור חדשות עגילי פנינה קטנים בקו ברחבי הנמוכים, עקב יציב. ומעיל לעטוף כדי להקיף את עצמי מצינת החורף …כמובן שחוק עם חולצת גולף צמר אפור….כאן מאוית כמו "tourtleneck"…או שגוי, כפי שהיה.

בשווקי הרחוב בבוקר יום שישי ושבת, בין תותי התפוזים החדשים שנשלחו מן סיציליה, אתה יכול מעבר לפינה למצוא turtlenecks קשמיר, בשימוש עם חורים או מכר חדש בשקיות במחירים נמוכים להפליא…עבור מה הם. המליצו לי "להצטייד".

השבוע היה השבוע רחב, מכנסיים גבוהי מותן נכנסו המלתחה שלי (תודה חורף מכירות / Saldi) - גם זה היה השבוע שקיבלתי התספורת שלי.

שֶׁלִי לחתוך.

הייתי מבועת, בעצם, כדי לקבל חתך. מה אם האיטלקית שלי לא מספיק טובה כדי לתאר שאני רוצה את השיער שלי"השכבות", בשכבות…או שאני רוצה "שולה" - פוני. כמובן שעשיתי מה שכל זר שמכבד את עצמו היה עושה במצבי: שלחתי את הילדים שלי לפניי. כן, זה נכון. S רצתה חתך אז שלחתי אותם עם אחותם פנימה והם חזרו ודיווחו שהם אוהבים את המקום ושכנראה גם אני אעשה זאת.

אז, לב פועם מהר…הגעתי הנער של הרחוב, ליד ה תעלת פאוסה. המליצו לי לראות את מאורו. איך אתה רוצה את השיער שלך?…הוא שאל? "Ai Strati," אני הגבתי. "ואני השוליים"…ברצוני פוני, אמרתי. הוא ענה שהוא ייתן לי קצת. איזה אורך, הוא שאל?

"בחר בשבילי", אני אומר.

"אתה בוחר בשבילי".

וכך, הוא אמר, ידו על גב הכיסא שלי…"למרגלות"…."לַעֲמוֹד".

עמדתי.

אצלי עומד, הוא עקף אותי, מתחילים להסתפר. התאמת האורך, חיתוך סביב החלק התחתון. עכשיו, הוא הצביע, החזרת כסא לי…הייתי לשבת.

הוא התחיל לחתוך את השכבות…התאמת הפוני שלי, משיכת וחיתוך, משיכת וחיתוך…פִּתְאוֹם…"למרגלות".

הכיסא נעלם, הייתי על הרגליים שוב.

יכולתי לספר כמעט מיד שהוא מבריק. הכל היה מדהים.

הרגשתי מגוחך בשביל להיות כל כך מפוחד. ואז היה קצת צבע.

היי, "אל תשפטו אותי"….אל תשפטו.

עם עטיפת הגמל שלי. נעלי הדרבי שלי והשיער החדש שלי…מאורו אמר לי באנגלית…'אתה כל כך חמוד'.

כן, אני חושב…אני מניחה שאני.

אבל אמרתי…"לא, לא אני…אתם חבר 'ה…אתה חמוד".

אני לא יכול לחכות לחזור.