בשש העשרה.

רצינו לראות את פיקאסו גרניקה פעם נוספת אז יצאנו מוקדם, אחרי ארוחת הבוקר, למוזיאון ריינה סופיה.

אבל, אבוי, זה היה סגור.   ישבנו קצת בשמש, צופה בתיירים אחרים אשר, כמונו, לא שם לב לשעות המוזיאון, לְהָגִיב — ואז להתארגן מחדש — כשהחליטו מה לעשות הלאה.

אחרי קצת התחלנו ללכת במעלה סנטה איזבל — תאונה משמחת.

עברנו על פני חנויות ספרים קטנות — כמה שווקים — ונכנסנו.

תזכורת עצמית:  כשמטיילים, מצא קודם את המצרכים — לפני האוכל בחוץ — אההההההה….אז זה מה לבבות של חסה רומאנית הוא….לבבות רומניה.

חנות ממתקים — חמישה סוגים של תפוצ'יפס.
כְּנֵסִיָה.

אנחנו נכנסים.  הספסל האחד-עשר סגור.   יש מנוף והסימנים שמישהו עושה תיקונים.  יש אנשים שיושבים, עצמו עיניהם, שפתיהם נעות בתפילה.

אנחנו יושבים.  אנחנו יושבים.
אנחנו מחכים.

אפשר לשמוע את הפועלים…אבל אתה לא יכול לראות אותם.

מקדחים ופטישים וכאלה.   אבל אין מילים.   אף אחד לא מדבר.
אף אחד.

הציורים מסביבנו, יפה, נמוגו.

הזהב ישן.

יש, בְּכָל זֹאת, קסם כאן.
משהו, נראה ש, בכנסיית סנטה איזבל הקטנה הזו, צריך לתקן.

זה מתוקן ללא מילים.
זה נעשה מחדש.
התחזק.
תוקן.

החלק שאנחנו לא רואים — מאחורי הקיר — מתבצע מחדש.   זה מתקיים.

מישהו עובד כדי שהקסם יימשך זמן רב יותר.

כמובן, אם ברצונך, אתה יכול לתת יורו כדי להדליק נר לד עבור אדם אהוב.
(האם נורות הלד הקטנות הללו הן רוחניות כמו הלהבות האמיתיות?)

אבל הם, בְּכָל זֹאת, תעשה טוב עם היורו האלה:

“לחם סן אנטוניו — צדקה לעניים”
הלחם של סן אנטוניו — צדקה לעניים.

מִישֶׁהוּ, לפני שנים, בנה את הכנסייה הזו.

לבנה לבנה ישנה.

מִישֶׁהוּ, כמה יחידות — חיברו את הכנסייה הזו,
לבנה אחר לבנה,
אז לתושבי העיר הזו יהיה מקום
להשיב את נשמתם.

מדי פעם אנחנו צריכים להיכנס לתוך עצמנו.
מדי פעם אנו זקוקים לתיקון.

אולי נשב, ללא מילים.
הימנעות מהספסל האחד-עשר.
יהיה שם מנוף.
וחבר'ה — תיקון דברים.

נתקן.
יהיו פטישים ותרגילים.
אבל בלי דיבור.
אף אחד.

אנחנו יושבים.  אנחנו יושבים.
אנחנו מחכים.

אנחנו לא יכולים לראות את מי שיתקן אותנו.
הציורים יהיו דהויים.

הזהב — ישן.

אותנו בשחוקות הקרועה שלנו.
בכל זאת יש קסם.

גם אנחנו נבנו —
לבנה אחר לבנה.

ועכשיו אנחנו נעשים מחדש ללא מילים.
אנחנו מתחזקים.
תוקן.

מישהו עובד עלינו אז הקסם שלנו
יכול להימשך זמן רב יותר.

לאחר מכן.

אנחנו יוצאים אל אור השמש, שנינו.
אנחנו חוזרים אל העולם.

אל האור.

“להיות לצידך זה לחלום”
להיות לידך זה לחלום.

שלח תגובה

אתר זה משתמש Akismet להפחית זבל. למד כיצד נתוני תגובתך מעובד.