היי. שמי לסלי קופ - וזהו הפודקאסט נושמת כוכבים
זה פרק 29.
אם אתה מאזין לפודקאסט הזה בשבוע שבו הוא נוצר אז הכל ירגיש מאוד בזמן בשבילך.
אם אתה מקשיב מאוחר יותר - אז תקשיב בכל מקרה. פודקאסט הוא צורת אמנות - מלאה בלב וחלומות ואינטלקט ועריכת צבע וסאונד.
והמציאות.
אמרתי בעבר שזמנים קשים, זמנים מאתגרים, הם 'הזדמנות' למצוא חן.
כשהעולם משחק, כאשר העולם שלך משחק, כשאתה מרגיש לחץ, יש הזדמנות לחסד.
כשאין אמונה - כשהדברים חשוכים.
זו הזדמנות לאמונה.
למדתי על סיפור השבוע. יש בחור צעיר במכונית צפופה בחורף. בחושך. בקור. הוא בדרך לאושוויץ. כפי שאתה יכול לדמיין, הקרון היה עמוס באנשים. בחושך. בקור. ליד הצעיר הזה נשם אדם מבוגר ברדוד. הצעיר היה מודאג. הוא כרך את זרועו סביב האיש המבוגר. הוא התחיל לשפשף את זרועותיו, הוא חזר, הרגליים שלו, את רגליו... לנסות לחמם את הבחור הזה. שאר הטיול, בשאר הלילה הוא עבד כדי לשמור על מחזור הדם של הגבר המבוגר לידו.
עד הבוקר, כשהרכבת עצרה ודלת הקרון נפתחה, היו, מתוך קרונית מלאה, רק שני אנשים עדיין בחיים. שני גברים: הצעיר והקשיש, הזר, הוא עבד כדי להתחמם במהלך הלילה.
כשאתה עובד כדי לחמם אחר אתה מחמם את עצמך גם כן.
בזמנים כאלה מצאו דרך לנחם את אחד לידכם.
אתגרים יוצרים הזדמנויות לפעולה. אנו נמצאים בתקופה שבה יש הזדמנויות עבורך למצוא אמונה - להגיע למשהו גדול ממך.
יש לי הערכה חדשה לאלה שבאו לפני. לאחר שבועות וחודשים ושנים של הכנת בקבוקי תבערה כדי לעקוף את הפולשים המתקרבים - הם עוברים לפעילויות של זמן שלום... כולל תכנון ארוחות, לפגוש חברים למשקאות.
איך לעזאזל - אחרי שהסתתרת בתחנות רכבת תחתית ובמרתפים והתקלחת פעם בשבוע אתה עובר ל"היי, איך נשמע כריך טונה לארוחת צהריים".
להסתכל על מישהו מבחוץ, אתה לא יכול לראות את ההריסה שהיא החיים הפנימיים שלו.
המממ. בהרס אני לא מתכוון להרס מוחלט - אבל על פני השטח אי אפשר לראות את הטראומה - הבריחה ממקומות מסוכנים, שותפים מסוכנים, הונאה. האומץ של היומיום.
שמעתי את התיאור היפה הזה לפני כמה שבועות - שלכולנו יש צער ואובדנים מצלצלים על הקרסוליים כמו קופסאות שימורים על מכוניות.
זה הזמן להיות אמיץ.
כל כך אמיץ.
גם אם ההחלטה הכי קשה שלך ביום היא איזה זוג גרביים תבחר - אם אתה אדם אתהחייב להרגיש משהו.
ההחלטה אילו גרביים ללבוש היא פעילות בזמן שלום.
תכנון ארוחות הוא פעילות בזמן שלום.
תכנון קוקטיילים - פעילות בזמן שלום.
בטח - כאן בהחלט התכוונתי לכלול את המתכון לקוקטייל שנקרא קוקטייל התבערה.
בדרכי שלי - מנסה להצחיק - כמוני.
וכן, יש בו טריפל סק ותפוזים ומיץ ליים של ורדים וצבעי מאכל אדום וודקה אתרוג וטוויסט לימון.
אבל אחרי שחשבתי על זה קצת החלטתי שאתה יכול לחפש את המתכון הזה לבד.
אתה יודע איך אמרתי ששמחה היא חוסן? ובכן - החלטתי שלא רק שמחה היא חוסן... אלא חוסן הוא חוסן. הצעד האחד מול השני בחיינו – הצעד האחד מול השני כשמזוודה אחת נגררת אחרינו בדרכנו לגבול ארצנו – מדינה שאיננו יכולים להישאר בה יותר.
סיפור שסופר שוב ושוב לאורך זמן - וכבני אדם, האם באמת לא השתפרנו מזה?
איפה אנחנו חיות שפשוט מכות אחת את השנייה?
היו נדיבים בטוב לבכם.
תהיה נדיב.
תהיה אדיב.
תהיה אמיץ.
השבוע ובשבוע שעבר דיברתי עם כל כך הרבה אנשים שהם באמת - פשוט - לא בסדר.
אחרי שנתיים של אגרופים קפוצים, מנסה להחזיק הכל ביחד, אנשים מתחילים להרגיש. ויש יותר מדי מה להרגיש.
אבל אני גם מבקש ממך להרגיש.
האמן - פול סזאן - הציע ש"יצירת אמנות שאינה מתחילה ברגש אינה אמנות".
אז אני מציע לך לתת לעצמך להרגיש. יש לעזאזל שלם קורה.
וייתכן שיהיו שינויים נוספים.
יהיה.
הרגישו אותם.
שורדים. משם טמון העניין. שמחה עשויה להיות חוסן.
אבל חוסן... זה שמחה.
היו אלה שעדיין בחיים כשהם פותחים את דלתות הקרון בבוקר.
חימום אחר יחמם אותך.
אני עוזב אותך עם השיר הזה.
המילים האלה.
שישטפו אותך ויביאו לך שלום.
"מנגינה אמריקאית" מאת פול סיימון
הרבה פעמים טעיתי
והרבה פעמים מבולבל
כן, ולעתים קרובות הרגשתי נטוש
ובוודאי שנעשה בו שימוש לרעה
אה, אבל אני בסדר, אני בסדר
אני פשוט עייף עד העצמות שלי
עוֹד, אתה לא מצפה להיות מבריק ומלא חיים
כל כך רחוק מהבית, כל כך רחוק מהבית
ואני לא מכיר נפש שלא הוכתה
אין לי חבר שמרגיש בנוח
אני לא מכיר חלום שלא נופץ
או נדחף על ברכיו
אבל זה בסדר, זה בסדר
כי חיינו כל כך טוב כל כך הרבה זמן
עוֹד, כשאני חושב על
הכביש בו אנו נוסעים
מעניין מה השתבש
אני לא יכול לעזור, מעניין מה השתבש
וחלמתי שאני גוסס
חלמתי שנשמתי עלתה במפתיע
ומביט בי בחזרה
חייך בביטחון
וחלמתי שאני עפה
ובגובה מעל עיניי יכלו לראות בבירור
פסל החירות
שייט הרחק לים
וחלמתי שאני עפה
אנחנו באים על הספינה שהם קוראים להם The Mayflower
אנחנו באים על הספינה ששטה על הירח
אנחנו מגיעים בשעות הכי לא בטוחות של העידן
ולשיר מנגינה אמריקאית
אה, וזה בסדר, זה בסדר, זה בסדר
אתה לא יכול להיות מבורך לנצח
עוֹד, מחר יהיה עוד יום עבודה
ואני מנסה לנוח קצת
זה כל מה שאני מנסה לנוח קצת.
אני לסלי קופ - זה Breathing Out Stars - ותודה שהקשבת.