זה כבר שלושה חודשים ועכשיו.
סיימנו שתי חפיסות סבון, שפופרת משחת השיניים ו קניתי קבוצה שנייה של יריעות.
אחרי הכל, כאשר אין לך מייבש וזה חורף…שינה על סדינים רטובים באותו היום שאתה לשטוף אותם הוא…מאוד קר.
אני מקבל את העיקרון של דברים.
כל החברה נעלמה עכשיו - אני חושב שכבר הזכרתי כי. אנו חזרנו לעבודה ולבתי הספר וכן, גם אני חושב שאני הזכרתי.
אני שמח לדווח כי הייתי מסוגל לקבל קצת עזרה עם כמה דברים בדירה. אני מרגיש שזכיתי בקופה כדי שמצאתי עזרה. זו הרגשה מדהימה.
הידד העוזר שלי!
בשבוע שעבר היו לנו מספר ימים שבהם היינו ספוגים באנגלית. זה היה מרגיע למוחנו אלא גם סופר, סופר מבלבל. מהר מדי המוח שלי חזר לתלם של חמישים ושש השנים שלו - כמו כדור באולינג שרק מתגלגל לתוך הביוב כי זה קל…מצאתי את עצמי עומד כמעט בסמטה, תנועות בידיים, בשקט צועק לעצמי "לא בביבים!", "לא בביבים!".
והיום הראשון שלי בחזרה Italiano היה F באשכול ***, בעיקרון.
שבוע שלם זה…לשטוף.
לא רק לרדוף את תמונת הכביסה אבל בגלל זה אני תרועות - קניתי סבון.
"סבון אימפולס", R מכנה אותו.
הוא מקניט אותי כי אני קונה סבון כאשר אני נתקל טונות של רגשות…אבל היי…אנחנו צריכים סבון. אז כן, יש סבון חדש ויש כמה גרביים טריים.
אני צריך לצאת יותר, בְּבִירוּר. אבל אתה יודע, כי הוא בעצם הנקודה. אני יוצא. הכיתה עברה עכשיו למלא את שעות הבוקר ואחר הצהריים אני הולך והולך והולך…והאוויר ואת הגרביים ואת הסבון שיש השפיע.
השבוע התחלתי לקרוא את ספרו של פאביו וולו "יום נוסף" (עוד יום אחד). אני ממש אוהב את זה. אני אוהב את סגנון הכתיבה שלו. זה מדהים שאני יכול לקרוא את זה.
קר פה, עוֹד. קצת קר יותר Gennaio, כרגע…אבל כשהשמש זורחת, כמו היום…הכל מרגיש תקווה, יש התעוררות באוויר כדי להזכיר לנו כי האביב הוא בהמשך הדרך.
אנחנו כבר הולכים השווקים החוצים שבו אנחנו יכולים לקנות כובעי צמר וכפפות סוודרים מקשמיר בשימוש…ו סוודרים מקשמיר חדשים…תותים מן Sicilia, ארטישוק ארטישוק ארטישוק!
הייתי עושה ארטישוק אלה.
זהו ארטישוק עונה עכשיו. (duh!) עונה קצרה אך נפלאה. הכנתי ארטישוק בכמה דרכים שונות.
אבל קודם - אנחנו כבר אחרי הרבה פולנטה. זה חורף בסיסי כאן. עשוי טרי…אז שאריות קוביות ו-מטוגנת במחבת עבור הארוחות הבאות. למדתי שאחת הדרכים הנפלאות להכין אותה היא להשרות את הפולנטה במי הבישול מספר שעות לפני הזמן. הגרגירים נעשים ענקיים ורכים ויש טעם מלא יותר. אוכל הנוחות המדהים ביותר. זה הבסיס למנות הארטישוק שלי.
לעשות ארטישוק (ארטישוק) alla Romana - אני קונה את הארטישוקים הקטנים, הסרת כל כך הרבה עלים קשים, חיתוך אותם לאורכם והסרה לחנוק עם כפית קטנה. אני ממלאת את המרכזים בשילוב של אורגנו טרי ונענע ושום טחון…מעורבב יחד עם כמות קטנה של מלח ים ושמן זית. סוחטים מלמעלה לימון או שניים כדי שלא ישחמו. ואז לצלות בשמן זית ויין לבן במחבת עמוקה, מְכוּסֶה, עד שהם רכים.
כדי להפוך לגרסה אדומה של אלה, לחתוך ולנקות את הארטישוקים כאמור…אבל במקום להוסיף מילוי, לשים במחבת עמוקה עם קצת יין לבן, רוטב עגבניות, כל עגבניות צלויות, אורגנו, פטרוזיליה…ו לצלות עד שהם רכים. אנשים אומרים לי שכשהם היו קטנים והארטישוק היה בעונה, הם אכלו אותם לארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב (ארוחת בוקר, צהריים וערב!)
לבסוף נאלצנו המינוי שלנו בבית המטה הארצי של משטרת…תחנת המשטרה…עבור טביעת אצבע למסמכי התושבות שלנו. בגלל שאנחנו נשארים מעבר לרף תשעים יום היה לנו הר של ניירת לעשות. טביעת האצבע ("ביומטריה") המינוי לא היה נורא.
בדיוק מה שהיינו צריכים לעשות.
כמו כל צעד קטן הוא סימן ביקורת בחיינו כאן.
אנחנו כבר לא מפחדים להשתמש בתחבורה הציבורית. זה הפך לטבע שני. יצאנו בשביל Apertivo אמש עם התלמידים בכיתה שלי. היינו כמו…הסבים. גם אנחנו היינו הראשונים לעזוב. אתה יודע, וזה דבר כי הסבים לעשות. ככל הנראה.
אנחנו קשישים…אנחנו אנשים מבוגרים.
בכל שנה בזמן הזה באיטליה הוא סופר famoso פסטיבל מוסיקה בסן רמו. ככל הנראה, זה לא היה כל כך מוצלח במשך שנים כה רבות, כי בסופו של דבר האירוויזיון נוצר בצלמה. הבנתי את זה למרות שר' ואני מעולם לא היינו צופים ב'תוכניות ריאליטי', והיינו צופים. זה אולי נראה קנאי לרבים אבל היי, זה חלק מהתרבות הזאת שאנחנו חיים כאן.
אז…כל לילה במשך חמישה לילות רבים קבוצות מתפקדות שירים שמעולם לא פורסמו או בצעו בפומבי לפני. בשלב זה האהוב עלינו הוא "Annalisa" לשיר "Il Mondo Primo di Te". אתה יכול להקשיב כאן
אנחנו הולכים לנסות ראש העיר שונה על יום ראשון כדי לחקור.
מאוחר יותר.
